Two Steps DAFO: סד ילדים בשני חלקים

Two Steps DAFO מתואר כפתרון המשלב סד פנימי קצר מסוג SMO וסד חיצוני מסוג AFO. שני החלקים נועדו לעבוד כמערכת שנבחרת לפי צורכי הילד. השאלה אינה רק כמה תמיכה הסד מספק, אלא כיצד הילד משתמש בו בעמידה, בתנועה ובשגרת המשפחה.

שני חלקים, תפקידים שונים

החלק הפנימי מסוג SMO מקיף את כף הרגל ומגיע לאזור שמעל הקרסול. החלק החיצוני מסוג AFO עולה לאורך השוק ומוסיף שליטה ותמיכה מעבר לזו של החלק הקצר. ההבדל בגובה אינו רק חזותי: הוא משנה את האופן שבו המערכת מתייחסת לכף הרגל ולקרסול. את גבולות התנועה ואת דרגת התמיכה קובע התכנון האישי.

השם „שניים באחד” עשוי להישמע כמו אפשרות להחליף בין שתי צורות שימוש בכל רגע. בפועל, שימוש בחלק הפנימי לבדו מתאים רק אם הצוות התווה אותו במפורש. חלקים שנראים נפרדים אינם בהכרח שני אביזרים עצמאיים. אין להסיר את החלק החיצוני על סמך תחושת נוחות בלבד או המלצה שניתנה לילד אחר.

למי עשוי להתאים המבנה המשולב?

האפשרות נבחנת כאשר יש צורך בשילוב בין תמיכה בכף הרגל לבין שליטה נוספת באזור הקרסול והשוק. גיל הילד או האבחנה לבדם אינם קובעים התאמה. גם ילד גדול אינו זקוק בהכרח למערכת כזו, וגם מצב מורכב אינו מחייב אוטומטית יותר קשיחות. בודקים את טווחי התנועה, היציבות, מנח הרגל, תחושה, עור ויכולת השימוש בפעילויות הרלוונטיות.

חשוב להביא לבדיקה את מה שקורה מחוץ לחדר הטיפול. לדוגמה, ילד יכול לעמוד באופן יציב בזמן מדידה קצרה אך להתעייף במעבר ארוך בבית הספר. ילד אחר זקוק בעיקר לפתרון שיאפשר להורים להלביש אותו בנוחות בבוקר. אלה צרכים שונים, והם צריכים להופיע בשיחה על מטרות הסד.

איך נראית בדיקת התאמה?

מתחילים במידע הרפואי ובהמלצה לסד, ומבררים מה הילד עושה כיום ובאילו מצבים נדרש סיוע. האורתוטיסט בוחן את אפשרויות המבנה ואת התאמת הסד. מידע מהפיזיותרפיסט המטפל יכול לעזור להבין כיצד הילד נושא משקל, מתקדם ועובר בין תנוחות. בהתאם למצב, הרופא מגדיר מגבלות או יעדים רפואיים שיש להביא בחשבון.

במסירה צריך ללמוד את סדר הכנסת החלקים, מיקום העקב וסגירת הרצועות. ההורה צריך להתנסות בעצמו ולא רק לצפות בהדגמה. אם יש קושי לזהות אם הרגל יושבת נכון, בקשו סימנים ברורים לבדיקה. ילד שמסוגל להסביר יכול לתאר מה מרגיש לוחץ; אצל ילד שמתקשה לתקשר חשוב לשים לב גם לשינוי בהתנהגות או להימנעות מתנועה.

נעליים: בודקים את כל המערכת יחד

שני חלקים עשויים לדרוש נפח פנימי שונה מסד יחיד. כדאי למדוד עם המערכת המלאה ועם הגרב שבה הילד אמור להשתמש. בדקו שהנעל נפתחת מספיק, שהסגירה אינה נמתחת בכוח ושהעקב אינו עולה. אל תבחרו מידת נעל לפי מספר הסד בלבד, ואל תניחו שכל נעל רחבה תתאים.

הביאו לבדיקה גם את הנעליים של המסגרת החינוכית, אם הן שונות מהנעליים בבית. לפני קנייה נוספת כדאי לברר מה צריך לחפש בנעל. המטרה היא שהסד והנעל יעבדו יחד, ולא שהנעל רק תסתיר את הסד. אם ההלבשה דורשת מאמץ רב בכל בוקר, זה נושא ראוי להתאמה ולא כישלון של ההורה.

הסתגלות ומעקב כשהילד גדל

לוח הזמנים לשימוש נקבע אישית. בתחילת השימוש עוקבים אחר העור והנוחות ומגדילים את משך הלבישה בהתאם להנחיות. כאב, פצע או סימן לחץ שאינו חולף הם סיבה להסיר את הסד ולפנות לבדיקה. אין להדק רצועה בכוח כדי לפצות על מנח שאינו נכון, ואין לחתוך או לחמם חלקים בבית.

גדילה עשויה לשנות את התאמת המערכת גם כשהחומר נראה תקין. שימו לב לשינוי במיקום האצבעות, לקושי חדש בסגירה, לשפשופים ולשינוי בהליכה. כדאי לתעד מתי הקושי מופיע ועם איזו נעל, כדי שהבדיקה הבאה תהיה ממוקדת. גם החלפת נעל או שינוי בתפקוד הם סיבה לבדוק אם ההנחיות עדיין מתאימות.

מה ההבדל מסד חלק אחד או מסד עם ציר?

מספר החלקים והימצאות ציר הם שני מאפיינים שונים. סד בשני חלקים אינו בהכרח סד מפרקי, וסד בחלק אחד אינו בהכרח מתאים יותר או פחות. הבחירה נשענת על התנועה שרוצים לאפשר ועל התמיכה שנדרשת. מומלץ להשוות את המטרה של כל חלופה ולא רק את הכינוי המסחרי, המשקל או הדוגמה המודפסת.

לסקירת האפשרויות אפשר לעבור לאביזרים אורתופדיים והתאמה או להסבר על AFO מקובע. התמונות כאן ממחישות התייעצות ותפקוד; הן אינן מציגות דגם רפואי מסוים.