שני ספורטאים יכולים להגיע עם אותה תלונה קלינית, למשל כאב בעקב, עומס בברך או פציעת ריצה חוזרת, אך להזדקק לפתרון שונה לחלוטין. במקרים כאלה, מדרסי ספורט אינם נבחרים לפי שם הפציעה בלבד אלא לפי מכלול של גורמים ביומכניים ותפקודיים. לכן התאמת מדרסים מדויקת מתחילה בהבנת הסיבה לעומס, ולא רק בניסיון להקל על הכאב.
ההיגיון הקליני מאחורי מדרסים לספורטאים
בעולם רפואת הספורט, הכאב הוא רק נקודת ההתחלה. מבנה כף הרגל, גובה הקשת, דפוס הדריכה, טווחי התנועה בקרסול, מנח הברך והירך, סוג הנעל והענף הספורטיבי – כולם משפיעים על האופן שבו עומס עובר דרך הרגל בזמן ריצה, קפיצה או שינויי כיוון. בספרות הביומכנית מופיעות עבודות המראות שכף הרגל אינה זהה מאדם לאדם, ואף משנה צורה במהלך שלב הדריכה. בנוסף, כותרות המחקר בתחום מצביעות על קשר בין סוג כף הרגל, גובה הקשת וסוג המשימה הספורטיבית לבין חלוקת העומסים והלחץ הפלנטרי. מכאן נובע ששני רצים עם אותה אבחנה יכולים להגיע אליה ממנגנון עומס שונה. [1]
מדרסים ביומכניים ומדרסים אורטופדיים נועדו להשפיע על האינטראקציה בין כף הרגל, הנעל והקרקע. המטרה אינה “ליישר” כל רגל לפי תבנית אחידה, אלא לשנות עומס נקודתי, לשפר בלימת זעזועים במידת הצורך, לייצב אזורים מסוימים ולהפחית גירוי חוזר ברקמות רגישות. מקורות סקירה בתחום מציינים שהתועלת של מדרסים יכולה להיות ממשית בחלק מהמקרים, אך אינה אחידה בין כל המטופלים, ושיש חשיבות לאופן ההתאמה ולשיקול הקליני של איש המקצוע. לכן, גם כאשר קיימים שני ספורטאים עם אותה פציעה, אין הצדקה אוטומטית לתת לשניהם את אותו מדרס. [2]
יש לכך גם היגיון תפקודי פשוט. עומס יתר יכול להופיע בגלל קשת גבוהה ונוקשה, אבל גם בגלל קשת גמישה מדי, ירידה בטווח תנועה בקרסול, נעל שאינה מתאימה לסוג הפעילות, או מעבר חד לענף שדורש שינויי כיוון חדים. מדרס טוב אינו “מטפל רק בכאב”, אלא מנסה לזהות איזה מנגנון יצר אותו: עומס על קדמת כף הרגל, קריסה דינמית של הקשת, חוסר יציבות בעקב, או חלוקת לחצים שאינה יעילה בתוך הנעל. לכן מדרסים בהתאמה אישית הם כלי קליני שמכוון למנגנון, לא רק לתסמין. [3]
איך נראית התאמת מדרסים בפועל
בתהליך מקצועי של ייעוץ מדרסים מתחילים באנמנזה מפורטת. נבדקים אופי הכאב, מיקום הסימפטומים, היסטוריית פציעות ספורט, נפח אימונים, משטחי ריצה, סוג הנעל ושינויים אחרונים בעומס. לאחר מכן מתבצעת בדיקה גופנית של כף הרגל והקרסול, כולל הערכת קשת, מנח עקב, טווחי תנועה, גמישות ושליטה שרירית. במקרים רבים מתווספים גם בדיקת כף רגל ממוחשבת, ניתוח תבנית הליכה או ריצה, ולעיתים מיפוי לחצים בתוך הנעל, משום שהמדרס נדרש לעבוד בתוך נעל מסוימת ולא בחלל ריק. במקצועות הפדורתיקה והאורתוטיקה נהוג לכלול בהערכה גם בדיקת ביומכניקה, טווחי תנועה וניתוח הנעלה, כדי לבסס התאמת מדרסים על נתונים תפקודיים ולא רק על צילום סטטי של כף הרגל. [4]
רק בשלב הזה נקבעת מטרת המדרס. אצל ספורטאי אחד יהיה צורך בהפחתת עומס מהעקב. אצל אחר המיקוד יהיה בשליטה טובה יותר על קדמת כף הרגל, שיפור יציבה דינמית, תמיכה שונה בקשת או התאמה לנעל צרה של ענף מסוים. בחירת החומר, מידת הקשיחות, גובה התמיכה והמבנה של מדרסי הספורט משתנים בהתאם. לעיתים נדרשת גם תקופת הסתגלות ושינויים חוזרים, משום שהתאמת מדרסים היא תהליך קליני ולא פעולה חד-פעמית. המדרס נבחן לא רק לפי הנוחות ברגע המדידה, אלא לפי התגובה של הגוף בזמן אימון, התאוששות וחזרה לעומסים. [5]
טעויות נפוצות או מיתוסים
- אותה פציעה מחייבת אותו מדרס. [3]
- מדרס קשיח יותר הוא תמיד מדרס טוב יותר. [6]
- מדרסים לספורטאים מחליפים חיזוק, שיפור טכניקה או ניהול עומסים. [7]
- בדיקת כף רגל ממוחשבת לבדה מספיקה בלי בדיקה קלינית מלאה. [8]
- כל מדרס מתאים לכל נעל ולכל ענף ספורט. [9]
- אם הכאב ירד מיד, אין צורך במעקב או בהתאמות נוספות. [6]
- יש דבר כזה מדרסים מומלצים שמתאימים לכולם. [6]
שאלות נפוצות של מטופלים
מטופלים רבים שואלים האם עדיף לבחור מדרסים אורטופדיים מוכנים או מדרסים בהתאמה אישית. התשובה תלויה במורכבות המקרה: במצבים קלים או זמניים, פתרון פשוט עשוי להספיק, אך כאשר מדובר בפציעות ספורט חוזרות, במבנה כף רגל ייחודי, בפערים בין ימין לשמאל או בדרישות גבוהות של ריצה ותחרות, לרוב נדרש תהליך מדויק יותר של התאמת מדרסים. שאלה נפוצה נוספת היא האם ניתן להעביר את אותו מדרס בין נעלי ריצה, נעלי מגרש ונעלי יומיום. ברוב המקרים התשובה חלקית בלבד, משום שסוג הנעל, עומק התא, דרופ הסוליה והדרישות של כל ענף משנים את אופן העבודה של המדרס. מטופלים גם שואלים כמה זמן נמשכת הסתגלות. ברוב המקרים מדובר בכניסה הדרגתית של ימים עד שבועות, עם מעקב אחר נוחות, עומס ותגובה באימון, ולא בהחלטה חד-פעמית שמסתיימת ביום המדידה. [10]
סיכום
מדרסי ספורט הם כלי טיפולי מדויק, לא אביזר גנרי. הם אמורים להתבסס על ביומכניקה, על מבנה כף הרגל, על תבנית התנועה, על סוג הנעל ועל הדרישות הספציפיות של הספורטאי. לכן לא כל כאב זקוק לאותו מדרס, ולא כל מדרס מטפל באותו מנגנון עומס. התאמה אישית נכונה שואפת לא רק להקל על סימפטומים, אלא להבין מדוע הם הופיעו מלכתחילה ולתמוך בחזרה בטוחה ויעילה לפעילות.
[1] Dynamic foot morphology explained through 4D scanning and shape modeling
https://arxiv.org/abs/2007.11077?utm_source=chatgpt.com
https://en.wikipedia.org/wiki/Orthotics?utm_source=chatgpt.com
[3] Robin Queen (biomechanist) – Wikipedia
https://en.wikipedia.org/wiki/Robin_Queen_%28biomechanist%29
https://en.wikipedia.org/wiki/Pedorthist?utm_source=chatgpt.com
[6] Shoe insert
https://en.wikipedia.org/wiki/Shoe_insert?utm_source=chatgpt.com
[7] What You Need to Know About Foot Orthotics
https://www.verywellhealth.com/foot-orthotics-what-you-need-to-know-189794?utm_source=chatgpt.com
