שיתוק מוחין וסדים – מה הם ולמה?

ויויאן אלכסנדר    MA BPT CO    

פיזיותרפיסטית וטכנאית אורתופדיה. תואר שני בפיזיותרפיה התמחות בלקויות התפתחותיות.

בעלים של "סטרייד אורטופדיה".    נובמבר 2022    

vivian@ort.co.il

 אם אתם  קוראים מאמר זה כנראה המילה סדים הוזכרה או הומלצה על ידי אחד מהמטפלים בילדכם.

המאמר נועד להאיר ולהסביר – מה זה סדים וכיצד  הם יכולים לעזור ולתמוך בטיפול בילד

 

מה זה סד?

טיפול יעיל בילדי שיתוק מוחים בעזרת סדי AFO : משמשים בדרך כלל כדי לעזור לילדים עם שיתוק מוחין לשפר את הניידות ואת איכות חייהם. AFOs הם סדים הממוקמים סביב כף הרגל, הקרסול ועד תחת הברך, בכדי לספק תמיכה ולשפר את היישור של הגפה התחתונה.

עבור ילדים עם שיתוק מוחין, AFOs יכולים לעזור לשפר את דפוסי ההליכה שלהם, למנוע נפילות ולהפחית עייפות. AFOs יכולים גם לעזור בתיקון של צניחת כף הרגל "דרופ פוט", בעיה שכיחה בילדים עם שיתוק מוחין שבו כף הרגל אינה מסוגלת להתרומם כראוי במהלך ההליכה.

AFOs ניתן להתאים אישית לצרכים הספציפיים של כל ילד עם שיתוק מוחין, תוך התחשבות במאפיינים הפיזיים והיכולות הייחודיים שלו. ניתן גם לעצב AFOs להיות יפים, משמחים, אסתטיים וכמובן נוחים ללבישה, מה שיכול להיות חשוב במיוחד עבור ילדים שעשויים להיות מודעים לעצמם לגבי חבישת סד.

בסך הכל, AFOs הם כלי חשוב בסיוע לילדים עם שיתוק מוחין להשיג עצמאות רבה יותר, ניידות ואיכות חיים טובה יותר.

סד הינו מכשיר שנועד לתמוך, לאזן, למנוע או לתקן שינויים מבניים, ולשפר את התפקוד של חלקים נעים בגוף,  על ידי שינוי המנח או מאפייני התנועה.   הסד  בנוי בעיקר מפלסטיק ונבנה אישית בהתאם לצרכים של הילד. קיימת אפשרות נוספת ממוחשבת, בתחום ה-FES וזה ביונס L300GO. מאמר שפורסם במרץ 2023 שופך אור על היעילות בטכנולגיה זו. למעבר למאמר ליחצו כאן <<  ●

מטרת ההתערבות עם סדים  – לשמר או לשפר פעילות קיימת או לאפשר  פעילות חדשה .  לדוגמא סדים יכולים לאפשר או לשמר יכולת עמידה  או

לאפשר או לשפר יכולות הליכה

חשוב שצוות רב מקצועי יחליט יחד אתכם מהו הסד האידיאלי שמתאים לצרכים האישיים של ילדכם, מה מטרות השימוש בו ומתי  רצוי להשתמש בסדים.

מאמר זה יתמקד בשימוש בסדים לגפיים התחתונות

 

איך סדים יכולים לעזור? 

*על ידי עיכוב או מניעה של קיצורי שרירים או שינויים מבניים בגפה התחתונה

לדוגמא – טווח התנועה סביב הקרסול חיוני בשביל הליכה יעילה.   לעיתים, בעקבות טונוס מוגבר בשרירי הקרסול, הילד עומד או הולך על קצות האצבעות בלבד.  טווח התנועה של הקרסול אמנם קיים בבדיקה פאסיבית אך אינו בא לידי ביטוי בזמן פעילות.  עם הזמן, כתוצאה של הטונוס המוגבר, מתפתח קיצור בשריר ויכולת התנועה סביב המפרק מתמעטת.  הקיצור של הגיד או השריר עלול בהמשך לגרום לשינוי מבני ברגל.   

 במצב שקיים טונוס מוגבר בשריר אך עדיין קיים טווח תנועה במפרק הקרסול  –  סד שעוטף את כף הרגל ומגיע עד מתחת לברך יכול לעזור לשמר את  אורך השריר ואת  טווח התנועה של הקרסול. בנוסף הסד מאפשר מנח מתאים יותר לדריכה ולהליכה. 

 

*לאפשר איזון מיטבי של הגוף

אם נדמיין  לרגע את  השלד  כמגדל קוביות עם יכולת תנועה ( המניע זה בעיקר השרירים )  – הקובייה הראשונה תהיה כף הרגל.  קובייה שניה זה השוק וביניהם מחבר מפרק הקרסול. הקובייה הבאה זה הירך ומפרק הברך מחבר ביניהם וכן הלאה.  אם הקוביות  לא ישבו במאוזן אחת על גבי השנייה האיזון של המגדל יופר והוא עלול להתמוטט.  השרירים במגדל , ה"לא מאוזן" שלנו צריכים לעבוד הרבה יותר קשה כדי לשמור על שלמות המגדל ויחד עם זאת לאפשר לו לנוע.   תפקיד הסדים כאן הוא לעזור למגדל  – לגוף שלנו – להיות באיזון מיטבי, עד כמה שניתן,  בכדי שהשרירים יוכלו לעבוד באופן יעיל וכך לאפשר  לילד לבצע פעילויות באופן מיטבי יותר.  יתכן ובאמצעות הסדים תתאפשר פעילות , כגון העמדה , שלא התאפשרה לפני כן

 

*מניעה של תנועה בלתי רצויה

כשאנחנו רוצים לבצע פעילות,  הגוף והמפרקים צריכים לנוע על פני טווח מסוים בהתאם. לדוגמא – בזמן הליכה הברך צריכה להתכופף ולהתיישר לסירוגין בתזמון הנכון בכל צעד וצעד.  אם הברך תהיה מכופפת כל הזמן ולא תתיישר בתזמון הנכון בזמן הדריכה על הרגל,  לא נוכל ללכת באופן יעיל.  אם אתם תנסו  ללכת בבית במשך מספר דקות עם ברכיים כפופות תראו עד כמה זו מטלה קשה ומעייפת.   סדים יכולים, באופן ישיר או עקיף  ולמנוע את הכיפוף המוגזם בברך ואף לעודד את השרירים שאמורים להתכווץ וליישר את הברך לעבוד.  תמיכה של הסדים ביישור הברך בזמן ההליכה תעודד הליכה קלה ויעילה יותר 

 

*לתת לגוף בסיס יציב לפעולה

לדוגמא – אם תנסו  לעמוד או  ללכת רק על קצות האצבעות תגלו שאתם לא מאוד יציבים ושהיכולת לעמוד במקום מבלי לזוז מתמעטת.  – אם כילד ארצה לעמוד במקום ולשחק, בגלל חוסר היציבות שלא מאפשר לי לעמוד " בשקט"  יהיה לי מאוד קשה להתרכז במשחק ויתכן שאף אמנע מלשחק.   הסדים יכולים לשמור את הרגליים  במנח שמאפשר  דריכה מלאה על כל כף הרגל ובכך להקנות את היציבות הנדרשת. בדוגמא של ילד שרוצה לשחק – מכיוון שכעת גופו יציב יותר יוכל עכשיו להפנות את כל שימת ליבו למשחק. 

 

*תמיכה בשרירים חלשים

כאן עבודת הסד מתבצעת בשני מישורים מקבילים –

אם השרירים  חלשים, מסיבה זו או אחרת, ואינם יכולים להחזיק את הגוף ישר מול כוח הכובד -הסדים יכולים לתמוך – בקרסול, בברך, ואף באגן בכדי שהגוף יוכל לעמוד ישר ולא להתמוטט וכך נוכל לעמוד או ללכת בהתאם לצורך ולרצון.

הפן השני הוא ששריר חלש צריך כל הזמן ל"עבוד" ולכן הוא מתעייף במהירות  ואינו מאפשר לנו לבצע את הפעילות שאנחנו רוצים לאורך זמן – בנוסף יכנסו "לעבודה " שרירים אחרים שאינם מיועדים לאותה פעולה בכדי לנסות לעזור לשריר החלש. מצב זה יוצר עומס מוגבר על כל המערכת.   גם כאן בעזרת  הסד נוכל לתמוך ולעזור לשרירים החלשים,  ולעכב את ההתעייפות  לדוגמא –  במגרש המשחקים הילד יוכל לשחק ביתר קלות ולאורך זמן רב יותר.  

 

*הגנה על רקמות ושרירים חלשים-

כמו ששריר יכול להתקצר –  הוא גם יכול להתארך יתר על המידה.  התארכות יתר קורה לפעמים בעקבות התערבות ניתוחית,  כגורם משני לטונוס שרירים נמוך או על רקע חוסר שימוש בשריר מסיבה זו או אחרת.   במצב של התארכות יתר  השריר לא יוכל להתכווץ בעוצמה וביעילות שדרושים בכדי לבצע פעילות  –   קצת כמו גומייה – בהתחלה היא חזקה וטובה אבל אם נמתח אותה לאורך זמן היא תתארך יתר על המידה ותאבד את היכולת להתארך ולהתקצר חזרה,  ולא נוכל להשתמש בה יותר.

מטרת הסד במקרה זה הינה להגביל את הטווח התנועה של המפרק ובכך למנוע התארכות יתר של השריר.  מצב זה אף ייתן לשריר אפשרות להתחזק.    הדוגמא הטובה ביותר היא הגנה על השריר לאחר ניתוח.  –  אנחנו יודעים כיום שלעיתים שריר שהתקצר על רקע טונוס גבוה איננו שריר חזק –  נהפכו – השריר הוא חלש . לכן אחרי ניתוח חשוב מאוד לשמור  שהשריר יתחזק ולא יתארך יותר מידי. בנוסף מנח הרגל בסדים צריך לאפשר לשרירים לבצע פעילויות שיחזקו אותו.

 

*לחסוך שימוש  מיותר באנרגיה

ככל שנעזור לגוף שלנו לעבוד בצורה יעילה כך תקטן כמות האנרגיה בה הוא משתמש ויהיה לנו יותר "כוח" לאורך זמן.  לדוגמא –  ההליכה על קצות האצבעות, או מאידך, הליכה עם ברכיים כפופות זו הליכה לא תקינה ולכן היא מאוד מאוד מעייפת. סביר להניח שתוך זמן קצר של פעילות במנחים אילו ארצה להתיישב ולנוח.  כולנו יודעים שכאשר יש פעילות שדורשת מאיתנו יותר מידי "כוחות" אנחנו נמנעים מלבצע אותה.   סדים – על ידי שינוי מנחי הגוף – למשל מניעת עליה על האצבעות ומתן מנח של דריכה עם כל כף הרגל –  יכולים לעזור לגוף לפעול באופן יעיל יותר כך שנצרוך פחות אנרגיה. 

 

*הגברה ושיפור של חוויות והתנסות 

שימוש בסדים יכול לדוגמא לאפשר  לילד שאינו עומד חוויה של עמידה.  מנח זה, מעבר לחשיבות הפיזיולוגית הרבה של עמידה, יאפשר לילד להיות בגובה העיניים עם הסביבה ועם הסובבים אותו. " גובה העיניים" מאפשר תקשורת ויחסי גומלין  טובים  יותר עם הסביבה.  

 

טיפ מסכם – הסד הינו חלק בלתי נפרד משאר הטיפולים בילד.  מטרתו לעזור לילד להשתמש בגופו באופן מיטבי ויעיל יותר על מנת לבצע פעילויות יומיומיות כמו עמידה, הליכה ריצה וכדומה . חשוב שבחירת סוג הסד ומטרות השימוש בו יעשה בתיאום אתכם על ידי צוות רב מקצועי שמכיר את הילד

 

טונוס נורמלי–  כמות המתח הנכון בשריר בזמן מנוחה, ושהשריר מסוגל להתכווץ מידה ובעוצמה הנכונה, בהתאם לפעילות הנדרשת.  

טונוס גבוה או נמוך – מתח רב או מועט מדי בשריר שמונע כווץ ושחרור השריר במידה ובעוצמה הנכונה ביחד לפעילות הנדרשת

פעילות – בהקשר של מאמר זה פעילות הינה תנועה שהאדם  מעונין לבצע. 

טווח תנועה –  פוטנציאל התנועה במפרק – לדוגמא – כיפוף מקסימלי בברך עד ליישור מלא. רוב המפרקים בגוף מאפשרים תנועה.

פיזיולוגיה – מדע שעוסק בין השאר בחקר התפקוד הפיזי והמכני של גוף האדם.

 

מקורות

Progressive Casting and Splinting for Lower Extremity Deformities in Children with Neuromotor Dysfunction.   Beverly Cusick Therapy Skill builders 1990 

Christopher Morris Orthotic management of cerebral palsy.  Developmental Medicine & Child Neurology 2007, 49: 791–796 791

Jon R. Davids, MD Indications for Orthoses to Improve Gait in Children with Cerebral Palsy.  Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons Volume 15, Number 3, March 2007 178-188

Neurological Rehabilitation Chapter 24 – Edited by Darcy Ann Umphred.  C.V. Mosby Company

Clinical Aspects of Lower Extremity Orthotics – Edited by Donald Weber Cerebral Palsy Chapter 3.2 Canadian Association of Prosthetics and Orthotics

Orthotic management in cerebral palsy.  Demet OFLUOĞLU Acta Orthop Traumatol Turc 2009;43(2):165-172